סקירה ממזגת - תרגיל 1

הטקסטים נלקחו מתוך בחינת בגרות: הבנה, הבעה ולשון א', קיץ תשע"ד, 011107, 210

נכחדים, ניצולים ומושבים

 מעובד על פי ארבל, א' (1) [2010]. "נכחדים ניצולים ומושבנים". פנים 51. 
 אוחזר מ-  http://www.itu.org.il   ב- 12 בינואר  2014

החוקר והכומר הבריטי הנרי בייקר טריסטראם, שביקר בארץ־ישראל במחצית השנייה של המאה ה־19 ,תיאר את עולם החי והצומח של ישראל בדיוק מפליא, וכך כתב בספרו "מסע בארץ־ישראל, יומן 1863-1864 "על מפגשו עם עולם החי של הגליל:

ואדי לימון, שנמצא מדרום לצפת, הוא גיא צר שגובה קירותיו הסלעיים מגיע עד 200 מטר[…] הצוקים מלאים מערות המשמשות מחסה בטוח למאות נשרים בעלי הַדְרַת מלכים, לפְרָסִים(2) מעָטים, לבזי הצוקים ולמינים אחדים של עיטים […] מעולם לא פגשנו כל כך הרבה חיות בר. ראשון הופיע חזיר־בר מתוך הסבך שלידינו. אחר כך הבחַּנּו באייל שרץ בבהלה במעלה הצוק, ולאחר מכן נמייה גדולה כמעט דרכה על רגלי, ונמלטה לתוך נקיק; כשהתאמצתי לעקוב אחריה, ראיתי להפתעתי דוב סורי חום יורד בכבדות, וכשטיפסנו בחבלים, יכולנו לראות את הצבאים טופפים בגיא למטה.

אולם התמונה הנפלאה שהציג טריסטראם היא תמונה של גן עדן שאבד וכלה מן העולם. המטייל בנופי ואדי לימון, הנקרא כיום נחל עמוד, יראה שתמונת עולם החי של ימינו שונה תכלית שינוי מן התמונה שהציג טריסטראם.
במהלך מאה וחמישים השנים שחלפו מביקורו באזור נעלמו הפרסים ובזי הצוקים, וכמוהם הדוב הסורי החום והאיילים. ממאות הנשרים נותרו היום בכל רחבי הארץ פחות משלוש מאות פרטים, ורק צבאים מעטים חיים באזור.
בשנים שחלפו מאז קום המדינה חל בארץ גידול עצום במספר התושבים, הבנייה התרחבה, וחל פיתוח מואץ בחקלאות, בתעשייה ובתחבורה. כל אלה פגעו בעולם החי פגיעה של ממש: מקומות המחיה הטבעיים, דוגמת דיונות ַ החול והביצות, נהרסו; השימוש בהדברה כימית גדל; ותופעת הצִיד הבלתי מבוקר התרחבה. בעקבות זאת נכחדו מינים ארץ־ישראליים רבים, ונפגעו קשות גם מינים אחרים המצויים בסכנת הכחדה עולמית. אמנם  בישראל ִ פועלים גופים "ירוקים" רבים המגנים על הטבע, אך באלה אין די.

התמונה הפסימית שהצגנו מדאיגה מאוד הן את חובבי הטבע הן את אנשי המקצוע. בעשרות השנים האחרונות הכינו גופים ואישים שונים כמה וכמה תכניות שתכליתן להציל את עולם החי, להגן ולשמור עליו. אחת התכניות ֲ שכבר בוצעו היא השָׁבָתם לטבע של מיני בעלי חיים שנכחדו מן הארץ.
ִ אמנם מבצעי ההשבה ברוכים וחשובים, אולם אין בהם די. יש לנקוט  צעדים נוספים כדי למנוע את הפגיעה בחיות. אם לא נתעשת ונפעל במרץ להצלת הטבע ועולם החי, יוסיפו להיעלם מן הנוף מינים רבים המצויים היום בסכנת הכחדה, ואנו נמצא את עצמנו רק עם שרידים מעולם החי המפואר. הצלת עולם החי של ישראל תלויה בחינוך. אם נצליח לחנך דור שיבין את חשיבות השמירה על הטבע והסביבה, ולא יסכים להקריבם על מזבחות הממון והפיתוח, יש סיכוי שעולם החי המיוחד שלנו ישרוד. אך האם יתקיים חזון זה בעתיד הנראה לעין?

(1) ד"ר אבי ארבל הוא זואולוג.
(2) פֶּרֶס — מין של עוף דורס.

יחמור פרסי — הֲשָׁבָה לטבע 

ׁמעובד על פי אתר גן החיות התנ"כי בירושלים [2014] "יחמור פרסי — השבה לטבע".
 אוחזר מ- http://www.jerusalemzoo.org.il ב- 12 בינואר 2014

היחמור הפרסי נכחד מנוף ארצנו בתחילת המאה העשרים, ורבים חשבו כי הוא נכחד מן העולם. אולם ב־1956 התגלו בדרום־מערב אירן שני תריסרי פרטים. תגלית זו הדהימה את אנשי שמירת הטבע בעולם, והם התגייסו להציל את היחמור הפרסי. ב־1978 התגייסה גם רשות הטבע והגנים למאמץ הבין־לאומי והחליטה להקים גרעין רבייה בשמורת הטבע "חי־בר כרמל". היסוד לגרעין זה היה שני זכרים שהגיעו מגרעין הרבייה בגרמניה וארבע נקבות שהגיעו מאירן. גרעין הרבייה שבכרמל פָּרָה ורָבָה, והוחלט להתחיל להשיב את היחמורים לטבע. המקום שנבחר עבור מיזם זה הוא ְ אזור נחל כְּזיב שבגליל המערבי, השופע מים וצמחייה. כיום מונה אוכלוסיית היחמורים הפרסיים בגליל המערבי כמאתיים פרטים, וזוהי אוכלוסיית היחמורים הגדולה ביותר בעולם.

הצומח בישראל 

(מעובד על פי דראל, י' [28 במרס 2011] "כל צמח חמישי בישראל נמצא בסכנת הכחדה".
 ynet ידיעות אחרונות אוחזר מ־ http://www.ynet.co.il ב- 20 בינואר 2014) 

במדינת ישראל יש מינים רבים של צמחים אף כי שטחה קטן. בבריטניה, למשל, ששטחה גדול פי שישה מישראל, יש רק 1,750 מיני צמחים, לעומת זאת בישראל יש 2,288 מיני צמחים. הסיבה לעושר הזה טמונה בעיקר במיקומה של ישראל בין כמה אזורי אקלים.
עם זאת, בעשורים האחרונים מגוון מיני הצמחים בישראל מאוים, בייחוד בשל בנייה מואצת, פיתוח תשתיות וסלילת כבישים. מבין כלל מיני הצמחים בישראל 414 (18%) מוגדרים מינים "אדומים", כלומר מינים הנמצאים בסכנת הכחדה. מאז 1965 חלה בישראל עלייה של 43% במספר "המינים האדומים".  בראש רשימת הצמחים שבסכנת הכחדה נמצא האירוס —רוב המינים שלו מוגדרים "מינים אדומים". אחריו ברשימה הוא הסחלב. מרבית "הצמחים האדומים" בישראל גדלים באזור השרון. גם הגליל העליון נחשב אזור עתיר מינים המצויים בסכנת הכחדה.

צא לנוף אך אל תקטוף 

(מעובד על פי אתר החברה להגנת הטבע [2014] "צא לנוף אך אל תקטוף".
אוחזר מ http://www.teva.org.il ב-30 בינואר 2014)

כיום אנשים רבים יודעים שהכלניות, האירוסים ושאר פרחי הבר הם פרחים מוגנים ואסור לקטוף אותם, אולם עד 1963 ראו רבים בפרחי הבר רכוש הכלל, וכל אחד חש שהוא רשאי לקטוף אותם. בתוך כמה שנים עמדו מינים רבים של פרחים מן היפים בארץ בסכנת הכחדה, וחובבי הטבע הבינו שאם לא תיעשה פעולה דחופה, יאבד חלק מהותי מיופיו של הטבע. 
בעקבות המאבק של אנשי החברה להגנת הטבע נחקק ב־1963 "חוק גנים לאומיים ושמורות טבע". על פי חוק זה, שטחים רבים הוכרזו שמורות טבע, וקטיף הצמחים בהן נאסר. זאת ועוד, עשרות צמחים, ובהם נרקיס, נורית וכלנית, הוגדרו צמחים מוגנים, והוכרז כי אסור לפגוע בהם לקטוף או למכור ֵ אותם. אמנם חברי כנסת אחדים טענו שזו "גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה", אך עזריה אלון (3), ממייסדי החברה להגנת הטבע והרוח החיה בקבוצה של "משוגעים לדבר", תיאר כיצד התחולל המהפך: "בראש ה'צבא' עמדו המורים והגננות. הם קלטו את המסר, העבירו אותו לילדים, ומן הילדים הועבר המסר אל ההורים. אלה היו אותם מורים וגננות שזמן קצר קודם לכן יצאו עם חניכיהם אל השדות ועודדו אותם לקטוף  [היה כאן שילוב של הסברה וחוק, אבל החוק הופעל רק במקרים קיצוניים"…]
כבר בשנות השבעים נראה המהפך בשטח: אירוסים וצבעונים חזרו לפרוח בריכוזים גדולים, ומשטחי כלניות ותורמוסים כחולים כיסו שוב שטחים נרחבים.
אולם מסקר שערכה החברה להגנת הטבע לאחרונה מתברר כי חלה ירידה ּ במודעות הציבור לשמירה על פרחי הבר.

(3) עזריה אלון — חוקר ארץ־ישראל וזוכה פרס ישראל. היה אחד ממייסדי החברה להגנת הטבע,
ופעל רבות למען השמירה על הטבע בישראל. עזריה אלון הלך לעולמו לפני חודשים ספורים.

פגיעה בטבע – סקירה ממזגת

על פי שלושת הטקסטים 1, 3 ו-4 כתבו סקירה בנושא הפגיעה בטבע בישראל. בסקירה כתבו על הבעיה, על הגורמים לבעיה זו ועל הפתרונות המוצעים לה.

הקפידו על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה.

הבעיה
הגורמים לבעיה
הפתרונות
טקסט 1
טקסט 3
טקסט 4
הסקירה הממזגת: