12 שנ"ל - הבנה והבעה - מלאלה

מלאלאה2

1. צפו במידע ובסרטון וענו על השאלות שלאחר מכן

מלאלה יוספזאי

נולדה ב-12 ביולי 1997 במחוז סוואט בפקיסטן.
ב-2009 התפרסמה לראשונה בזכות בלוג שכתבה, ובו היא מתארת את המציאות הקשה תחת שלטון הטאליבן. שם לראשונה היא חשפה את התנגדותה לשלטון, בעיקר בעקבות סגירת בתי הספר לבנות ושלילת זכויות בסיסיות לנשים. 
 ב-2012 נורתה ע"י אנשי הטאליבן שרצו להשתיק את זעקתה, אך ההתנקשות לא צלחה. מלאלאה שרדה.
מרגע זה והלאה היא מקדישה את כל זמנה למלחמה על זכויות הבנות והנשים לחינוך ולשוויון. 
 ב- 2014 זכתה בפרס נובל לשלום על פעילויותיה הרבות, וכך הפכה לצעירה ביותר שזכתה בפרס המכובד.  

קצת על שלטון הטאליבן
ארגון פוליטי צבאי מוסלמי ששלט באפגניסטן מ 1995 ועד 2001. 
כשארה"ב הכניסה כוחות לאפגניסטן בכירי אל-קאעידה והטאליבן ברחו לפקיסטן והתרכזו באזורים שקרובים לגבול כמו מחוז סוואט. 
שלטון הטאליבן נהג בהקצנה דתית: קבע את חוקי האסלאם כחוק במדינה, וכן שינה את מערכת החינוך לחינוך שמבוסס על הקוראן.
נוסף על כך השלטון דגל בדיכוי נשים, ולכן נטל את זכויות הנשים: איסור לצאת לעבוד, קוד לבוש מחמיר שמחייב את הנשים ללבוש "בורקה", וכן הגבלות על השתתפות נשים במסגרות חינוכיות.

שאלות:

1. מי היא מלאלה?

2. מהו ה"אני מאמין" של מלאלה?

3. כתבו 3 שאלות שמעניינות אתכם, ושאין להן תשובות בסרטון ובמידע

2. צפו בסרטון הבא מחדשות "וואלה" וענו על השאלות:

השאלות

1. מהו הכוח שקיים לילדה בחייה, לדעתה של מלאלה?

2. מה מלאלה מציינת שצריך להיות עבור ילדה ( 3 פריטים) ?

3. מלאלה מציינת שזאת רק ההתחלה. מה היתה רוצה לראות?

3. צפו בסרטון הבא וענו על השאלות:

שאלות:

1. מהי הזכות שמלאלה מאמינה שמגיעה לילדות?

2. כיצד מלאלה ממליצה להלחם באחרים?

3. מהן הזכויות שמלאלה מציינת שיש לה (6)?

יחידת חובה - קריקטורה

קראו את ההסבר "מהי קריקטורה", היעזרו בכרטיסי הניתוח על מנת לנתח קריקטורה שבחרתם וענו על השאלות שלאחר מכן:
מהי קריקטורה:

מבחינה לשונית, המונח 'קריקטורה' מגיע מהפועל 'קריקרה' בלטינית וולגרית שמשמעו 'להעמיס עגלה'. הפועל, ששימש לתיאור העמסת העגלה בחיטה ברומי העתיקה, הפך במשך 1500 שנים ל'הגזמה' באיטלקית – כלומר, להעמיס יותר מדי. אם כן, מבחינה לשונית קריקטורה היא 'תמונה עמוסה'. וזו הגדרה מאוד יפה ומדויקת לקריקטורה – קריקטורות הן ציורים אשר מנסים, בכל אמצעי העומד לרשותן, להגיד המון במעט מקום וזמן. אנחנו לא מסתכלים על קריקטורות יותר מכמה שניות, לכן המסר צריך להיות ברור. קריקטורות צריכות להגזים. וזה היה נכון גם הרבה לפני שהיו עיתונים או קריקטורות כפי שאנחנו חושבים עליהם היום.
כאשר החלו החפירות בפומפיי גילו החופרים פרט שלא יכלו לדעת בשום מקום שלא היה קבור מאות שנים תחת אפר וולקני: ברומי ציירו גרפיטי.
הבאנסקים של המאה הראשונה ספירה ציירו סנאטורים רומים; סנאטורים רומיים עם אפים מאוד גדולים או מצחים ממש גבוהים. גם הם רצו להגיד
משהו, והיה להם רק מכחול, ידע בסיסי בקרוא וכתוב וקצת שפה. אז הם ציירו את הסנטור בהגזמה, בגרוטסקה, כתבו את השם מעל וברחו משם.
הקריקטורה נולדה.

יחד עם זאת, הקריקטורה כמו שאנחנו מכירים אותה מקורה 1700 שנים אחרי אותו צייר חומד לצאן ברומי. הקריקטורה המודרנית מופיעה ומתפשטת עם הופעת הדפוס, ובעיקר – העיתון. לפני שניתן היה להעתיק ולשכפל צילומים בעיתונות, קריקטורות היו הצורה היחידה להראות קלסתרי
פנים מעל דפי העיתון. יתרה מכך, הקריקטורה היתה נשימה קטנה של אוויר בין הררי הטקסט.
הקריקטוריסטים ניצלו את המקום הקטן בין טורי האותיות כדי להשתלח, בשניות המעטות של קשב שידעו שיקבלו, בכל הבא ליד. אבל בעיקר – בפוליטיקאים, בעשירים, בשליטים.
מורשת פומפיי המשיכה גם כאן – הקו משמש לחתרנות תחת השלטון, דרך הגזמה וגרוטסקה.
בשל הצורך להגיד הרבה במעט מקום – ריבוע אחד בלבד, הקריקטורה עושה שימוש בסמלים מרובים, מתחומים שונים, באותו משטח קטן. כמו  מטאפורה או דימוי בספרות, הקריקטורה הינה "עגלה עמוסה" בסמלים, מכל הבא ליד.

מתוך: מהי קריקטורה – המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס/ אסף גמזו

קריקטורות על מלאלה

לפניכם שני כרטיסי עזר שיעזרו לכם לנתח קריקטורה:

כרטיס א' לניתוח קריקטורה

הנושא – מהו נושא הקריקטורה?

העלילה – מה מספרת הקריקטורה?

העיוות – מה בלתי סביר בקריקטורה?

ההומור – מה יוצר את ההומור בקריקטורה?  (עיצוב הדמות? הסיטואציה? היפוכי התפקידים?)

העמדה – מהו הרעיון שמביע הקריקטוריסט?

 

על פי, ניצה פרלוק, לקרוא קריקטורה ולחייך, האגף לתכניות לימודים, 1994

כרטיס ב' לניתוח קריקטורה

שלב א: זיהוי הפרטים

  1. מהו נושא הקריקטורה?
  2. היכן נוצרה?
  3.  מתי נוצרה?

שלב ב: תוכן, פענוח ופרשנות

  1. איזה אירוע\נושא היסטורי מציגה הקריקטורה?
  2. מהו הסיפור שמספרת הקריקטורה? (המללת קריקטורה ומציאת הקשר בין פרטיה).
  3. מה אפשר ללמוד מן הקריקטורה על האירוע\ האנשים\ האידיאולוגיה\ המקום?
  4. כיצד עיוות אמן הקריקטורה את המציאות? מה ביקש להביע בכך?

 שלב ג: מבע אישי וביקורתי

  1. אילו רגשות\ תחושות\ מחשבות מעוררת בך הקריקטורה?
  2. מה אתה חושב על המציאות\ הרעיונות\ המסר העולה מן הקריקטורה?
  3. הוסף בועית לדמות המרכזית\הדמויות בתמונה\  חבר כיתובית לקריקטורה.

שאלות

1. בחרו באחת מהקריקטורות המצורפות. התבוננו בקריקטורה שבחרתם. תארו את הפרטים. מה משך את תשומת לבכם? מדוע?

2. מהם הסמלים שמופיעים בקריקטורה שבחרתם?

3. מהו המסר שהסמלים מעבירים, לדעתכם?

יחידות בחירה:

1. מלאלה ומאבקה למען זכויות נשים

קראו את שני המאמרים המצורפים וענו על השאלות שלאחר מכן

מאמר 1

נערה פקיסטאנית ופעיל זכויות ילדים הודי זכו בפרס נובל לשלום לשנת 2014 

מלאלה יוספזאי שמובילה קמפיין למען נשים, וקיילאש סטיארתי, הנאבק נגד העסקת ילדים, גברו על האפיפיור שנחשב למועמד מוביל
"הארץ", סוכנות  רויטרס 10.10.2014

מלאלה יוספזאי, הנערה מפקיסטאן שמנהלת קמפיין עולמי ומתוקשר למען הזכות של נשים ללמוד, ופעיל זכויות האדם מהודו, קיילאש סטיארתי, הנאבק נגד העסקת ילדים – הם הזוכים בפרס נובל לשלום לשנת 2014. 

מלאלה יוספזאי נולדה ב-1997 ושמה הפרטי, שמשמעותו "מוכת יגון", ניתן על שמה של המשוררת מלאלה ממייוואנד. דמותה עוצבה במידה רבה על ידי אביה, זיודין יוספזאי, המפעיל רשת של בתי ספר. בהיותה בת 11 התפרסמה יוספזאי בזכות בלוג שכתבה עבור בי-בי-סי ובו תיארה את חייה תחת איום (ולאחר מכן שלטון) הטאליבן, ניסיונות הארגון להשתלט על עמק סוואט ואת דעותיה אודות חינוך נערות.

יוספזאי, נפצעה אנושות באוקטובר 2012 אחרי שפעילי טליבאן השתלטו על אוטובוס שהסיע תלמידים מבית ספר בעמק סוואט, וירו בראשה. יוספזאי הוטסה לקבלת טיפול בבריטניה, התאוששה ומאז הפכה סמל למאבק למען זכויות נשים. ב-2013 הוענק לה פרס סחרוב לחופש המחשבה. כבר באותה שנה היא הוזכרה גם כאחת המועמדות הבולטות לזכייה בפרס נובל לשלום. 

יוספזאי לא שבה לארצה אחרי תקרית הירי. היא כתבה אוטוביוגרפיה על חייה וכיום לומדת בבריטניה. בספרה האוטוביוגרפי סיפרה מלאלה איך הנאום שנשאה באו"ם למען נשים זכה לתשואות ברחבי העולם. בארצה, לעומת זאת, עוררו דבריה ביקורת.

לאחר הזכייה אמרה יוספזאי כי מדובר בכבוד עבורה וכי היא שמחה לקבלו לצד אזרח הודו. את הבשורה על הזכייה קיבלה בעת שיעור כימיה בבית הספר. לדבריה, "זה אינו סוף המסע שלי, לדעתי זו רק ההתחלה. אני רוצה לראות כל ילד הולך לבית הספר".

מאמר 2

מלאלה יוספזאי: "הנובל מעודד אותי להמשיך להיאבק"

"רויטרס", 2014

 

הנערה הפקיסטנית בת ה-17, שזכתה בפרס נובל לשלום, אמרה בעקבות זכייתה: "כבוד להיות הפקיסטנית והצעירה הראשונה שזוכה בפרס הזה. זו לא סתם חתיכת מתכת עבורי".

 

"אני שמחה להיות הצעירה הראשונה והפקיסטנית הראשונה שמקבלת את הפרס" – כך, בחיוך מעט מבויש, אמרה היום (שישי) הנערה הפקיסטנית מלאלה יוספזאי בת ה-17, כלת פרס נובל לשלום לשנת 2014. יוספזאי שוחחה עם עיתונאים בעיר ברמינגהאם שבבריטניה, שם היא שוהה כיום, כדי לתאר את תחושותיה בעקבות הזכייה.

 "זהו כבוד גדול וגאווה עבורי", היא אמרה. "דברים כאלה רק נותנים כוח ואומץ לב להמשיך הלאה ולהיאבק". יוספזאי הוסיפה כי "מבחינתי הפרס הזה הוא הרבה יותר מחתיכת מתכת או מדליה שתולים על הקיר בחדר".

 "קיבלתי עידוד להמשיך ולהאמין בעצמי", המשיכה הזוכה הצעירה, שדיברה בביטחון רב על אף גילה. "אני מבינה שיש כל כך הרבה אנשים שתומכים בי במאבק שלי. על כולנו לוודא שכל ילד, בכל מקום בעולם, יקבל חינוך איכותי".

 

 יוספזאי פרצה לתודעה העולמית בזכות מאבקה למען זכויות נשים בעמק סוואט שבפקיסטן, שם אסרו אנשי הטאליבן על נשים ללמוד בבתי ספר. כשהייתה בת 11 כתבה יומן פומבי שפורסם בכלי התקשורת בארה"ב על חייה בצל שלטון הטליבאן. הטאליבן רדפו אותה בשל הפרסום, והיא אף נורתה בראשה ע"י אנשי הארגון.

שאלות

1. כתבו על פי 2 המאמרים 8 פריטים ביוגרפיים* המשמעותיים ביותר להיכרות עם מלאלאה עבור מי שאינו מכיר אותה.

    *המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו – חיים, גרפיה – כתיבה – משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם: סִפּוּר חַיִּים).

2. כתבו 3 פעולות שעשתה מלאלה למען קידום זכויות האישה.

2. מלאלה ופרס נובל לשלום

קראו את המאמר: "עידן התמימות" מאת מאיה רימר
ואת הערך "פרס נובל לשלום" – מויקיפדיה

וענו על השאלות המצורפות

השאלות

1. מהו פרס נובל לשלום? למי הוא מוענק? על שם מי הפרס?

2. כמה פרסים חולקו עד היום? כמה נשים קיבלו פרס נובל לשלום? כמה גברים קיבלו פרס נובל לשלום?

3. מדוע זכתה מלאלה בפרס נובל לשלום?

3. אמנת האו"ם בדבר הזכות לחינוך

קראו סעיפים 29-28 במסמך "אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד"
ואת "הזכות לחינוך" – מתוך האגודה לזכויות האזרח בישראל

שאלות ותשובות בעניינים הזכות לחינוך (מתוך: משרד החינוך, מלמדים זכות):

1. החוק המעגן את הזכות לחינוך חינם היה אחד החוקים הראשונים שנחקקו בישראל.

נכון: חוק לימוד חובה התש"ט, 1949,שנחקק בכנסת הראשונה, בספטמבר 1949 היה משאלת לב של דוד בן-גוריון כבר שנים קודם לכן. החוק נחקק על אף המצב הכלכלי הקשה והלחימה במלחמת העצמאות, שעוד לא לגמרי הסתיימה, בשל החשיבות הרבה שהמדינה ובן-גוריון בראשה ראו בו. 

2. בישראל על פי החוק החינוך הוא חינם מגיל שלוש.

נכון: בישראל, על פי חוק לימוד חובה, החינוך הוא חובה וחינם מגיל שלוש עד סיום כיתה י"ב. החוק יושם בפועל רק מגיל חמש, אולם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג החל משנת 2012 החוק מיושם מגיל 3. 

3. בכל מדינה בה הזכות לחינוך חינם מתקיימת היא מיושמת באותו טווח גילאים: מגיל 5 עד 11. לא נכון: ישנו שוני ביישום הזכות לחינוך, הנובע מגמישות של המושג 'חינוך יסודי'. בארצות מתפתחות רבות החינוך מוגדר כחובה וחינם בכיתות א-ד בלבד. עם זאת, יש מדינות רבות בהן הזכות לחינוך חינם נמשכת אף לאוניברסיטאות. דוגמאות ידועות לכך הן כמה מדינות כגרמניה, עומאן ונסיכויות מפרץ עשירות נוספות הנוהגות להעניק לאזרחיהן חינוך חינם כולל תואר שני.

 4. אין אפשרות להורים להשאיר את ילדיהם בבית למטרות לימוד ביתי. לא נכון: הורים המבקשים לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי, מחויבים כיום לקבל אישור ממשרד החינוך ולהציג מדי שנה תכנית לימודים מפורטת ואת הישגי הילדים. אחת לכמה זמן משרד החינוך שולח עובד פדגוגי לבתים כדי לבדוק שאכן הילדים לומדים. האישור מתחדש מדי שנה.

 

וכן את הפסקה המתחילה ב"ימי הביניים…" מתוך YNET

שאלות

1. מהי הזכות ללמוד?

2. מה ההבדל בין מעמדם של הילדים בחינוך עד המאה ה 17 לעומת היום?

3. הציגו 2 שאלות שהתחברתם אליהן מתוך השאלות בענייני הזכות לחינוך.

4. נאום מלאלה בעת הזכייה בפרס נובל לשלום (תקציר)

קראו את תקציר הנאום של מלאלה וענו על השאלות המצורפות

כבוד הוא לי לדבר שוב אחרי זמן רב, להיות כאן עם אנשים כה מכובדים, זהו רגע גדול בחיי.

אחיי ואחיותיי היקרים, זכרו דבר אחד, "יום מלאלה" הוא לא היום שלי. זהו היום של כל אישה, כל ילד וכל ילדה שהרימו את קולם למען הזכויות שלהם. יש מאות פעילים לזכויות האדם ועובדים סוציאליים שלא רק מדברים על זכויות האדם אלא גם נאבקים להשיג את מטרתם לשלום, לחינוך ולשוויון. אלפי אנשים נרצחו ע"י הטרוריסטים ומיליונים נפצעו, אני רק אחת מהם.

 

אני מדברת לא בשביל עצמי אלא למען אלה שקולם לא יכול להישמע, אלה שנאבקו למען זכויותיהם, לזכותם לחיות בשלום, לזכותם לכבוד, לזכותם לשוויון הזדמנויות, לזכותם לרכוש השכלה.

 

חברים יקרים, ב-9 באוקטובר 2012 הטאליבנים ירו בי בצד השמאלי של המצח, הם ירו גם בחברותיי. הם חשבו שהקליע ישתיק אותנו, אבל הם נכשלו. ומתוך השתיקה בקעו אלפי קולות. הטרוריסטים חשבו שהם ישנו את מטרותיי ויעצרו את שאיפותיי, אבל דבר לא השתנה בחיי חוץ מזה: חולשה, פחד וייאוש מתו. כוח, עוצמה ואומץ נולדו.

 

אני פה כדי להשמיע את קולי על הזכות לחינוך של כל ילד. זה מה שהנשמה שלי אומרת לי – להיות רודפת שלום ולאהוב את כולם. אנחנו מודעים לחשיבות האור כשאנחנו רואים חושך, אנחנו מבינים את חשיבות קולנו כשמשתיקים אותנו. כשהיינו בסוואט, בצפון פקיסטאן, הערכנו את החשיבות של עטים וספרים רק כשראינו את האקדחים. "העט הוא יותר חזק מהחרב". הקיצוניים מפחדים מנשים, כוח קולם של הנשים מפחיד אותם. וזו הסיבה שהם הרגו ארבע עשרה תלמידות חפות מפשע.

 

היום אני מתמקדת בזכויות נשים וחינוך ילדות מכיוון שהן הנפגעות העיקריות. חשוב שנשים תהיינה עצמאיות ותלחמנה למען עצמן. אני קוראת למנהיגי העולם: הבטיחו שכל הסכמי השלום יגנו על זכויות הנשים והילדים. הסכם שנוגד את כבוד הנשים וזכויותיהן- אסור לקבלו. הבטיחו חינוך חובה חינם בכל העולם לכל ילד וילד. אנו קוראים לכל הממשלות להילחם נגד טרור ואלימות ולהבטיח את ביטחונם של הילדים מאכזריות ופגע.

 

אנו רוצים בתי ספר וחינוך למען עתיד טוב לכל ילד. אנו נמשיך את המסע לעבר היעד של שלום וחינוך לכולם. אף אחד לא יוכל לעצור אותנו.  נרים את קולנו בעד זכויותינו, וקולנו יביא את השינוי. בואו ננהל מאבק עולמי נגד התופעה של אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב, נגד עוני וטרור, בואו נרים את ספרינו ואת עטינו. אלה הם כלי הנשק העוצמתיים ביותר.  

ילד אחד, מורה אחד, ספר אחד ועט אחד יכולים לשנות את העולם.

 

חינוך הוא הפיתרון היחיד. חינוך לפני הכל. תודה.

 

 

 

שאלות

1. בחרו  5 רעיונות/נושאים מרכזיים מתקציר הנאום של מלאלה.

2. ממה התרשמתם בנאומה של מלאלה, מה נגע ללבכם ומדוע?

3. מה מבקשת מלאלה ממנהיגי העולם?

תודה רבה על ההשתתפות ובהצלחה